Founded over four years ago by the Rosh Kollel, Rav Tzvi Miro, Kollel Retzifus is built on a model he personally learned and experienced from his Rebbe, Harav Tzvi Meir Zilberberg shlita. From its very beginning, the kollel has been in high demand, because it awakens something rare — a deep, genuine love for Torah that the yungerlite themselves speak about time and again.
With proper support, the kollel could easily fill a large Beis Midrash.
What is Retzifus?
ללמוד ברציפות means learning with true continuity — free from the distractions that fill the world and prevent a person from truly experiencing the sweetness of Hashem’s Torah.
The kollel maintains a תענית דיבור during learning hours: no conversation unrelated to learning. Cell phones are off or on silent. The result is an atmosphere of intense focus, mental clarity, and deep connection to the sugya. The impact is clear — stronger understanding, greater retention, and real growth in learning, and above all, rewarded with incompareable סיעתא דשמיא.
The daily schedule includes 4 hours of רציפות in the morning and 3½ hours in the afternoon — and the avreichim say the time simply flies.
Kollel Retzifus attracts exceptional yungerlite, including accomplished talmidei chachamim, rabbanim, and sons and sons-in-law of leading Rabbanim in Beitar Illit. Beyond growth in Torah knowledge, the effect of רציפות is evident in their refined middos, discipline, and elevated character.
This is not just another kollel.
This is a place where Torah is lived, tasted, and loved.
What an extraordinary kollel to partner with and support.
ובכן באנו בזאת להיות אנשי בשורה, ולגלות כי אכן הדבר בידינו — במעט רצון ובקצת אומץ.
כלפי מה דברים אמורים?
מובא בשם הרמח”ל, שהלימוד ברציפות יש בכוחו להציל מכל גזירות רעות. וכמסופר, שבדורו ריחפה גזירה קשה על שונאיהם של ישראל, והרמח”ל כינס ג’ ימי לימוד ברציפות — ונתבטלה הגזירה.
לענינו, כבר מספר שנים שעומדים על תילם בעיר התורה ביתר עילית, רשת כוללים אשר חרטו על דגלם את הלימוד ברציפות כתנאי יסודי. אברכים המסולאים בפז רוכנים על תלמודם שעות על גבי שעות ברציפות, במשך סדרי היום, מתוך התמדה ויגיעה עצומה.
ובסדר א’ המדובר הוא בד’–ה’ שעות רצופות, שעליהן כתב החזון איש: “אי אפשר לצייר מהי הרוחניות הזו.”
ואחר הצהריים מוסיפים עוד ג’ שעות ומחצה — והכל בלא הפסק כלל: לא נייד, ולא דברים בטלים. ומעידים הם על עצמם, וגם כל רואיהם מעידים, כי הלימוד הוא לאין ערוך. נמצאים הם בעולם אחר לגמרי — שקועים בשקיעות עצומה בתורת ה’, מנותקים כליל מן הסביבה. נושמים הוויות דאביי ורבא, ואין להם בעולמם אלא ד’ אמות של הלכה בלבד — וכל זה מכוח הלימוד הרצוף.
ועל גבי המפעל הגדול הזה עומד ראש הכולל, הרב צבי מירו, המוסר נפשו להרבות לימוד התורה ואהבתה. הוא נושא בעול ההוצאות בעין טובה ובנפש חפצה, ומכתת את רגליו למדינת הים שבועות רבים למען הדבר הנשגב הזה — וגם שם צריך רחמים מרובים שלא יחסר המזג.
ועל של עתה באנו שנמצאים אנו בתקופה של טלטלת שווקים והיוקר יאמיר, נתקלים אנו בקשיים מרובים בהמשך החזקת המפעל הגדול הזה, ועתידתם של גני הכולל מונח על כף המאזזנים
על כן באנו בקריאה של חיבה אליכם, יהודים יקרים:
אנא, בואו לעזרת ה’ בגיבורים. הוזילו כספכם להציל, לעזור ולסייע בסכומים הגונים — למען התורה, למען לומדיה, ולמען הצלת ישראל וישועתם הקרובה.
Donar