והגית - רשת כוללים לעמלימתורה מובחרים
זה קורה לכל מי שנקלע לתומו לאחד הכוללים של "והגית". אתה מדמיין בית כנסת קטן ושקט, אולי אפילו מעט מנומנם, מספר אברכים פזורים בין השולחנות, לומדים בנחת לצד כוס קפה. או מעיינים בספר שלפניהם.
אך ברגע שדורכים על מפתן ההיכל של "והגית", המציאות מכה בך בעוצמה. זה לא כולל רגיל – זה משהו אחר לגמרי.
השאון שעולה מהיכל הלימוד, הריתחא דאורייתא, ה'געשמאק' והוויכוחים הסוערים בלימוד, מזכירים הרבה יותר היכל ישיבה תוסס מלא בבחורים צעירים מאשר כולל אברכים שגרתי. יש כאן "ברען" בעיניים, תבערה פנימית של אנשים שלא באו "לדפוק כרטיס", אלא כאלו שיש בהם תבערת תשוקה עזה להגיע לגדולות, לכבוש יעדים ולצמוח לענקים בתורה.
כל מי שמבקר שם מבין מיד: יש כאן משהו אחר. זו לא רק מסגרת לימודית, יש כאן מקום שבו כל אברך נבחר בקפידה, כדי לשמור על הרמה הגבוהה ביותר, כדי לוודא שכאן יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם, ולהפוך למה שהם רוצים להיות.
השקט שלפני הסערה
במשך שנים, השאלה הזו הדהדה במסדרונות הלב של רבים מאברכי קהילתנו. אברך שמסיים את שנותיו היפות ב'תורת ה', אחרי שנים בהם הוא השקיע את כל כולו, ורכש את יסודות שיטת הלימוד הייחודית, העמוקה והיסודיות, מוצא את עצמו ביום בהיר מול צומת דרכים גורלי. מצד אחד – הרצון להמשיך ולהתפתח בדרך שבה גדל, להעמיק, לחקור, לחדד את הסברות עד שתהא דקה מן הדקה, באותה רמה, עם אותם חברים לדרך. אך המציאות בשטח טפחה על פניהם.
במשך תקופה ארוכה, המענה לא היה שלם. אברכים מצוינים, ה"סלתא ושמנא" של הקהילה, מצאו את עצמם נאלצים להתפשר. או שהתפשרו על רמת הלימוד, או שהתפשרו על שיטת הלימוד. חלקם הלכו לכוללים בינוניים שבהם האווירה הייתה רחוקה מהסטנדרט אליו הורגלו ואליו שאפו; חלקם נאלצו לנדוד למרחקים בחיפוש אחר מסגרת תורנית הולמת; וחלקם פשוט התפשרו ולמדו במקום שאין להם "בית" רוחני שמבין את השפה הייחודית שלהם. המצוקה הייתה שקטה, אך היא זעקה לשמים.
ראה בעני עמו
כשר' ראובן לוצקין שליט"א החליט לפתוח כולל בבית שמש, הוא עשה את זה מסיבה אחת ויחידה – כי הוא זיהה את המצוקה הזו בקרב האברכים בקהילה שלו. הוא שמע את רחשי הלב של בני הקהילה בבית שמש, והוא לא יכול היה לעמוד מנגד. הוא הבין שאם לא יקום מעשה דרסטי, אנחנו עלולים לאבד דור שלם של תלמידי חכמים שפשוט לא מצאו את המקום שיעניק להם את השקט הנפשי ואת הכלים לצמוח.
בלי מנגנונים משומנים ובלי גב כלכלי מובטח, הרב לוצקין התייצב בחזית ואמר "הנני", הוא לא ידע איך הוא בדיוק הוא יעשה את זה, אבל הוא קיבל החלטה וייסד את הכולל הראשון בשכונת רמה ג' בבית שמש. אבל כבר אז המטרה הייתה ברורה מהרגע הראשון: לא עוד 'כולל' שגרתי, שיעניק מלגה למי שמגיע ולומד, אלא חממה תורנית עמוקה, איכותית, מקום שמעניק לאברכים את התנאים המקסימליים להתעלות ולצמוח כפי שליבו חפץ.
ההצלחה היתה מהירה. כבר בתחילת הדרך כולם ראו את ההבדל, והביקוש היה בהתאם. הביקוש הגיע מכל עבר, מביתר ועד מודיעין עילית. ור' ראובן לא יכול היה להגיד 'לא' כשאברכים רוצים לגדול בתורה. ועד מהרה זה הפך לרשת כוללים שקיבל את השם 'והגית'.
וזו רק ההתחלה. מי שמבקר באחד הכוללים ומי שמסתכל על האש היוקדת בעיניו של ראש הכולל, מבין שמה שאנחנו רואים היום אלו רק הניצנים הראשוניים. זוהי תחילתה של מהפכה תורנית מרחיקת לכת. אלו היסודות לצמיחתה של אימפריה תורנית עצומה שעתידה לפאר את כותל המזרח של עולם התורה בארץ ישראל כולה.
זהו מודל של מצוינות שמוכיח את עצמו יום-יום, שעה-שעה. העובדה שיש לחץ אדיר של אברכים שמבקשים להתקבל לכולל, ושמנהלי המוסד לא מתפשרים על קוצו של יו"ד באיכות, הופכת את "והגית" למותג של איכות בעולם התורה.
השקעה חכמה
מי שיש לו שכל בקודקודו ומבט מרחיק לכת, מבין שקורה כאן משהו היסטורי. בעולם ההשקעות, כולם מחפשים את המניה שנמצאת לפני רגע הזינוק, רגע לפני הפריצה הגדולה. בעולם הרוח, "והגית" היא ההשקעה הזו. זוהי הזכות לקחת חלק ביצירתה ובהתהוותה של מהפכה אדירה שתשפיע על הדורות שלנו עשרות שנים קדימה.
זו ההזדמנות שלכם להפוך לשותפים, למייסדים של האימפריה הבאה. להיות חלק מהאנשים שחתומים על המהפכה הזו. כשאנחנו רואים את האברכים המצוינים ממשיכים ללמוד ולהתעלות בדיוק כפי שאנחנו רוצים, בשיטת הלימוד הייחודית, ובאווירה המיוחדת של 'קהל עדת ירושלים', חנו יכולים לומר בלב שלם: אשרינו שזכינו. אשרינו שזכינו שיש לנו את רשת כוללי "והגית", ואשרינו שזכינו לקחת חלק בבניית המעצמה התורנית הזו. המעגל הזה עומד להוסיף ולגדול, ואתם מוזמנים להיות שם, בקו הראשון.
Doar